רכישת וינטג’, כמו רכישת מכנסי עור צמודים, לא באה בקלות לכולם. היא מצריכה איזושהי אינטואיטיביות חמקמקה. יכולת לראות פריט ישן ומוזר, שלרוב לא יהיה מוצג באופן נקי ומסודר כמו הבגדים בזארה, ולהגיד לעצמך “אורורה”. זה ילך מצויין עם הmom ג’ינס שלי. אבל, למרות המכשול הראשוני לכאורה, יש מלא סיבות בגללן כדאי לכן לשלב וינטג’ ויד שנייה במלתחה שלכן ואין לי ספק שזו יכולת שלגמרי אפשר לשפר.
ואיך לשפר? או, בדיוק בזה מתמקד הפוסט. נסקור את היתרונות בקניית וינטג’/יד שנייה, ניתן כמה טיפים לרכישת וינטג’ ולבסוף – נספר לכן על המקומות השווים ביותר לקניית וינטג’ בניו יורק.
מה בין וינטג’ ליד שנייה?
לפני שנצא לדרך, צריך לסלק מוקש קטן ולהסביר מה בעצם ההבדל בין וינטג’ ליד שנייה.
בפשטות, “וינטג'” מתייחס לפריטים שהם אכן ישנים, לרוב מהאייטיז ומטה. המונח “יד שנייה” לעומת זאת, מתייחס פשוט לפריטים שהם יד שנייה, כלומר שהיו בבעלות מישהו אחר קודם לכן. במילים אחרות, וינטג’ הוא סוג של יד שנייה, רק ישן (הרבה) יותר. כך, חצאית של בננה רבליק מהעונה הקודמת היא יד שנייה, וג’קט קטיפה משנות השבעים נכנס לקטגוריית וינטג.
רוב החנויות בניו יורק מציעות ערבוביה מוחלטת של וינטג’ ויד שנייה, ולכן האופן שבו ניגשים לרכישת יד שנייה, יהיה לרוב זהה גם לקניית וינטג’ (ואגב, כמו בחנויות בניו יורק, כך גם בשווקים ברחבי העולם). מהסיבה הזו, בחרתי להתייחס לשניהם יחד.
ודיסקליימר קטן לפני: כמובן שיש חנויות ובוטיקים, כמו למשל the vintage gevin, בהם ניתן לרכוש וינטג’ משובח ויקר להחריד ולכן חלק מהנאמר בפוסט הזה לא יחול שם. אבל הלשון מכלילה, כי המציאות היא כזו. ועכשיו – שנצלול פנימה?
אז למה בכלל כדאי לקנות ויטנג’ או יד שנייה?
קיימות ו-Sustainability
ססטיינאביליטי, ובעברית – “קיימות”, היא מילה, או קונפסט, שחוזר על עצמו הרבה בשנים האחרונות, בהקשר של לייפסטייל ככלל, ושל אופנה בפרט. בפשטות, אורח חיים sustainable, ומותג שמקדם קיימות, חותרים לצמצם את טביעת הפחמן שלהם בעולם (carbon foot print). המטרה היא לזהם כמה שפחות. במקרה של תעשיית האופנה, יש הרבה “פחות” שאפשר לנוע לכיוונו, כי האמת היא שתעשיית האופנה היא התעשייה השנייה (או השלישית, תלוי איזה מקור) הכי מזהמת בעולם. תהליך של ייצור אופנה, בעיקר אופנה מהירה, כולל זיהום נרחב של מים, אוויר ואדמה. גם השינוע של הסחורות מהמפעלים ממדינות העולם השלישי למדינות העולם הראשון, הוא מהמזהמים בעולם. והיום, כשצרכנים רוכשים בגדים זולים מבדים סינתטיים אחת ליומיים, תהליך הייצור מואץ והופך את גלגל הזיהום של ייצור-שינוע לכזה שלא נגמר. לייצור המזהם אפשר להוסיף גם תנאי העסקה לא הוגנים, בעיקר של נשים וילדים ממדינות נחלשות, מה שמאפשר לנו, במדינות העולם הראשון, לקנות פריטים חדשים במחירים זולים.
אני לא יודעת אם המותג Reformation היה הראשון, אבל הוא בהחלט היה הבולט ביותר להניף את הדגל של קיימות וצמצום טביעת הפחמן שלנו. המותג נוסד באל איי על ידי יעל אפללו (אישה שראוייה לפוסט משלה), והוא מייצר במפעל קטן באל איי על בסיס חומרים ממוחזרים ושמירה על תנאי העסקה הוגנים.
מותגים רבים עלו על העגלה כי מה יותר כיף מלהיות גם sustainable וגם מגניב. אבל העניין הוא ש-sustainable זה גם יקר. יש עלויות לייצור המקומי, לשימוש בחומרים שאינם סינתטיים ובשיטות ייצור שאינן מזהמות. אז מה יכולה לעשות הבחורה המגניבה והמודעת-סביבתית שרוצה לצמצם את טביעת הפחמן שלה וגם להתחדש בפריטי לבוש לעיתים תכופות? לקנות יד שנייה! זה מתכון בדוק ומנצח והוא גם לא יקר.
פריט ייחודי שהוא רק שלך
יתרון מובהק נוסף, ותכלס די מובן מאליו, הוא שרכישת וינטג’ מאפשרת לכן לרכוש פריטים ייחודיים יותר מאשר אלה שנוצרו בפס הייצור של זארה /H&M/ ודומותיהן. גם כשאנחנו מדברים על יד שנייה פר סה, כלומר על פריטים של מנגו מלפני שנתיים, יתרון הייחודיות קיים שם, כי כנראה שלא הרבה יסתובבו עם ג’קט הקטיפה הזה העונה [חוץ ממני, הבעלים הגאה של ארבעה(!!!!) בלייזרים מקטיפה, אחד מהם נקנה בגיל 22 בפול אנד בר]. פה בתמונה ליד אני מדגימה ג’קט קטיפה שמתוארך לסוף שנות ה20 תחילת שנות ה30. אתן יכולות לתאר לעצמכן??? מעולם לא ראיתי פריט כל כך מיוחד, שילוב של קטיפה ומשי שבוודאי נלבש בנשפים של החברה הגבוהה בניו יורק.
ההחזקה של פריטים ייחודים גם מאפשרת לכן לשחק עם המלתחה באופן יותר וורסטילי. כך למשל, מטפחת וינטג’ צבעונית תשדרג כל לוק של דנים וטי שירט לבנה, באופן שאף אחת אחרת לא תוכל לשחזר. האפשרות לבדל ולהביע את עצמנו דרך הבגדים, מקבלת איזשהו טוויסט, כי כשאתן מכניסות וינטג’ לארון, הפריט הזה, בדיוק כמו האישיות שלכן, הוא חד פעמי, והוא רק שלכן.
Price Point
פעם אחת קניתי חולצת פסים יד שנייה בשלושה דולרים. היה עליה כתם אבל החלטתי לרכוש אותה בכל זאת. היה בחולצה הזו משהו שהזכיר לי את סבתא שלי. כשהחולצה חזרה מניקוי יבש בעלות של חמישה דולרים נוספים היא הייתה נקייה לחלוטין מכתמים. ונכון, 8 דולרים זה לא בחינם. אבל במחיר הזה רכשתי חולצה מבד איכותי, שהמחיר המקורי שלה בטח היה $80.
וזו בדיוק הנקודה ששווה להתעכב עליה – יד שנייה מאפשרת לך לקנות בזול, מוצרים שהיו עולים ביוקר, כי הם אכן של ה”ביוקר”. כשחיפשתי עבודה, “שמלת הראיונות” הכי מוצלחת שלי הייתה שמלה של Reiss שנרכשה בחנות יד שנייה בניו יורק במחיר של $30 כשהמחיר בחנות של שמלה כזו נע בין 200 ל300 דולר. היא הייתה במצב מצויין וגרמה לי להרגיש ביטחון עצמי מוגבר כשלבשתי אותה כי אף אחד לא באמת יודע כמה שילמתי עליה. השמלה נראתה מיליון דולר וככה הרגשתי גם אני.
הסיפור שמאחורי הבגד
איך שאני רואה את זה, העולם מתחלק לשתיים. אלה שמוקסמות מהעובדה שהפריט היה שייך למישהי אחרת, ואלה שנגעלות מכך. אני שייכת לקבוצה הראשונה. כשאני רואה על תווית של חולצה את השנה 1974 אני מתרגשת. בראש שלי אני בונה סיפור שלם ועושה רומנטיזציה מוחלטת להיסטוריה של הבגד. מדמיינת אותו במסיבות סבנטיז מופלאות מונח על אישה פורצת דרך בתסרוקת אפרו. זה גם הכי כיף כשמישהי שואלת מאיפה החולצה [וברור שישאלו כשמדובר בפריט ייחודי] ואתן יכולות לענות שהיא מחנות וינטג’ שמוכרת רק בגדים שהופיעו בוידאו קליפים מהניינטיז [סיפור אמיתי, יש חנות כזו בלונדון, קניתי בה מכנס וורוד].
אבל לא כולן כאלה. נשים רבות נרתעות מללבוש משהו שמישהי אחרת לבשה לפני או חושבות מחשבות בסגנון “אבל אני לא יודעת איפה הבגד הזה היה לפני”. ובכן, יש לי חדשות בשבילכן – גם את הבגדים שקניתן בזארה מישהי מדדה לפני, וגם הבגדים האלה, עברם הוא לוט בערפל ובטח לא יפה במיוחד. לפני שהבגד גוהץ ונתלה בצורה אלגנטית על הקולב בחנות, הוא יצא ממפעל מזהם, התווכץ ונדחס לתוך משאית, מכולה או בטן מטוס ושכב בערימות על רצפת החנות עד שנפרק. הפיתרון הוא מכונת כביסה, אבקת כביסה, מרכך כביסה ומבשם כביסה. ואתן יודעות מה – זה בסדר כי העולם הוא לא סטרילי ואין סיבה שהבגדים יהיו כאלה.
למי מכן שלא שייכות לאוהבות הוינטג’ והיד שנייה – אני מקווה שכל היתרונות שנכתבו בכתיבה משכנעת (כיאה לעורכת דין) יעבירו אתכן לצד שלנו, או לפחות ישכנעו אתכן להתנסות קצת במשהו חדש. ואתן יודעת מה – אתן לא חייבות לקנות נעליים, בגדי ים או אפילו חולצות. תתחילו בקטנה. צעיפים או מטפחות יהיו מקום טוב להתחיל ממנו.
עד כאן, על למה לכן לקנות יד שנייה או וינטג’. ניפגש בחלק השני שיעלה בקרוב עם המלצות לחנויות הוינטג’ השוות ביותר בניו יורק והסביבה.
What do you think?